עבודת ה' ביום הזיכרון
יום זיכרון תשע"ז - סיכום עיקרי הדברים שנאמרו בשיעור
עבודת ה' ביום הזיכרון
דבר ייסודי שצריכים לשים לב הוא שאין מטרתו של יום זיכרון להכניס אותנו לעצבות, למוטט לנו את הרוח, להוציא לנו את הטעם מהחיים אלא מטרתו של יום זה הוא לעורר בנו כוחות של בנין ויצירה.
מתוך הכאב הגדול בזיכרון של אותו אדם שנפל אנחנו מתמלאים כוחות להשלים את החיסרון של מעלותיו שנחסרו מאתנו, כמו כן ביום זיכרון לאומי אנחנו חיים את הכאב של הנופלים למען העם והארץ ומתוך כך מתמלאים כוחות. ( הדברים נכונים גם ליום זיכרון פרטי על אדם שנפטר).
איזה כוחות יום זיכרון לאומי צריך לעורר בנו?
מסירות נפש על האומה והארץ – עבודת ה' ביום זה היא להגביר בנו את הרצון להיות מוכנים למסור את הנפש בעד עם ישראל.
כתב הראי"ה קוק (משפט כהן קמד') - כמו שיש מצוה וחובה למסור את הנפש למען הצלת התורה והמצוות, כך וכל שכן שחייבים אנו למסור את הנפש למען הצלת האומה והוכיח את חשיבותו של עם ישראל מדברי תנא דבי אליהו (א"ר פרשה טו') "אמר לי, רבי שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבן אהבה גדולה, תורה וישראל, אבל איני יודע אי זה מהן קודם, אמרתי לו (כך אומר אליהו הנביא), דרכן של בני אדם שאומרים, תורה קדומה לכל, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב), אבל הייתי אומר, ישראל קדושים [קודמין], שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתו..."
"ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן, ....ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח" (רמב"ם)
שנזכה להדבק באור הגדול שבקדושים אלו
אחיקם
